יוווווווווווווו, כמה חיכיתי שיעלו את זה ליוטיוב, והנה

 

הפרטים היבשים, כאן

מודעות פרסומת

10 תגובות בנושא “יוווווווווווווו, כמה חיכיתי שיעלו את זה ליוטיוב, והנה”

    1. לא, מה פתאום. גילה אלמגור מושלמת בתפקיד. חידתית, לא מפוענחת, חולמנית, וסקסית להחריד.

      ואחרי מחשבה נוספת, הנה תוספת – ברבקה מיכאלי אין טיפת פיוט ובגילה אלמגור יש. רבקה מיכאלי יודעת להיות נוגעת ללב, אפילו מאד, אבל היא לא מעוררת ערגה. עכשיו אני מסתכלת על המילה הזאת שכתבתי, ערגה, ותוהה מה לעזאזל המשמעות שלה – אולי כך – ערגה היא געגוע למשהו או מישהו אפילו אם המשהו או המישהו הזה נמצא ממש לידך. זה בכלל לא מוריד אפילו סנטים אחד מגובה הערגה. וגילה אלמגור כן מעוררת ערגה.

      אהבתי

  1. מירי, הנה קלאסיקה אחרת, יש בזה הרבה טקסטים שובניסטיים וסקסיסטיים להחריד, המעובדים מתוך שירת ימי הביניים והרנסאנס הרבנית (היה קיים אז פולמוס רבתי בעניין מעמד האישה, ושמות ספרים כגון: "מנחת יהודה שונא הנשים" וכנגדו: "אוהב נשים", אבל כך או אחרת אין שם אפילו משוררת אחת); מהרבה בחינות המחרוזת הזאת ששזר דן אלמגור, היא באמת דבר שהיה אולי אפשרי בישראל של ראשית שנות השבעים, אבל לא היום, בשום ערוץ טלויזיה, והיא פשוט תעודה משוחקת להפליא של תולדות מעמד האשה בעיניי משוררים רבניים גברים בימי הביניים.

    אהבתי

    1. אני מנסה לנסח את תגובתי בעדינות… תן לי רגע…כן, זה מתגבש והולך…ובכן…

      לא סובלת את דן אלמגור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
      בדיוק היום הסתכלתי על קליפ של יהורם גאון מבצע גירסה עברית-אלמגורית לשיר של טום לרר, וזה כל כך גיחי-גיחי, צדקני, פוריטני. (+מחקתי שתי שורות נבזיות באמת)
      יהורם גאון

      ותראה כמה הביצוע המקורי הוא אפלולי ופרוורטי, גם אם יש שם קריצה ברורה. כל כך לא פלמחניקי

      אהבתי

  2. מירי. עוד נסיון, נוסח עברי של דן אלמגור לטקסט של ברל, וחוץ מהביצוע הנפלא של ישראל גוריון (1968 אם איני טועה) גם הנוסח העברי הוא כל כך יפה, שעל אף תכניו הקשים של השיר (שוב מוטיב האישה המפתה והבוגדה), העברית בו כל כך שלימה, שאני מעדיף אותו על הצרפתית:

    אגב, כמדומני שזהו האלבום הראשון בו נטלו חלק דני ליטני וריקי גל בשירה.

    אהבתי

  3. ז'אק ברל נהדר. אתה בטח מכיר את 'זוז' בביצוע של דני ליטני, אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי את זה, השיר הפחיד אותי, הביצוע של דני ליטני מעולה וזה אחד הפזמונים החזקים שיש. אגב, חיפשתי שיר מסויים מהאלבום הזה לפני כשלושה חודשים ולא מצאתי – השיר של ריקי גל עם ההטיות הלטיניות. אין ביוטיוב. צרפתית אני לא יודעת, כך שאני צריכה להסתמך על המילה שלך, אבל לדעתי התרגומים של נעמי שמר לז'אק ברל הרבה יותר וירטואוזיים מבחינת ההמצאתיות של העברית והאופן בו השפה מחליקה על הלשון בהשוואה לחרוזים הצולעים של אלמגור. התרגומים של שמר טובים יותר (בעיקר אהבה בת עשרים ואל תלכי מכאן) גם מהתרגומים מצרפתית של יוסי בנאי. ואף מילה על התועבה שיש בתרגום לא תרגום של 'ו-יויו גם', במקור של בראסנס, נחש מי תרגם.

    אהבתי

  4. מירי, את מדברת על "Rosa" של ברל; הביצוע של ריקי גל הוא נהדר.
    ונכון "זוז" של ליטני הוא חוויה מטלטלת (שוב, טוב יותר מביצוע האלבום של ברל, שיש בו עיבוד שממש לא מתיישב עם הטקסט); במידה רבה שמעתי את הביצוע של לטיני בפעם הראשונה
    בגיל 17.5 (1991), מה שהשפיע, אני חושש, או למצער חיזק את חוויית האנטי-גיוס שלי (והתגייסתי).
    זה בכלל אלבום נהדר [השגתי את הדיסק לפני כמה שנים, לפני כן היתה לי קסטה שהקלטתי בשעתו מתקליט ויניל]. זה נכון שלדן אלמגור יש פזמונים רבים שהם במידה רבה אנטי-נשיים, למשל: פינקס הקטן. אבל יש לו
    גם עברית עשירה, וקורטוב רשעות-ממזרית שבדרך כלל אין אצל נעמי שמר והאמת, גם לא אצל יוסי בנאי.
    את צודקת שהתרגומים של שמר ל"אהבה בת עשרים" ול-"אל תלכי מכאן" טובים מהאחרים, אבל אלו שירי אהבה גדולים; אני בכלל לא רואה את שמר מצליחה לתרגם את "בנמל אמסטרדם" או "זוז".
    אם נחזור ל"זוז", הנה גרסת כיסוי רועשת ואלטרנטיבית, שמצליחה להפוך את השאנסון למשהו שונה לגמרי, ובכל זאת מרשים:

    אהבתי

אז בדיוק בקשר לזה רציתי להגיד ש...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s