ספרות יפה ולפעמים אפילו משתלמת

לפעמים חומרי הקריאה המרתקים ביותר מסתתרים דווקא בתוך דו"חות יבשושיים למראה. כך למשל, רשימת מקבלי המענקים לשנת 2014 מטעם מועצת התרבות והאמנות של מפעל פיס מעלה לא מעט שאלות מעניינות, לפעמים עד כדי הרמת גבה.

אבל ראשית, גילוי נאות – מה היה לי לחפש שם, ברשימת מקבלי המענקים –

אז אני שמחה לבשר שאין גילוי נאות, לא הגשתי כל בקשה לקבל תמיכה מכל סוג – רשימת הנתמכים עניינה אותי כי התנדבתי לבדוק עבור קרוב משפחה (לא מדרגה ראשונה) אם מפעל הפיס תומך, בין השאר, גם בהקמת תערוכות קבע בנושאים מדעיים/טכנולוגיים, כך שאני חפה מכל אינטרס ישיר או עקיף.

רשימת הנתמכים המלאה: כאן

מטבע הדברים תוך כדי עיון בקטגוריות השונות, הסתקרנתי יותר בנוגע לתמיכות הקשורות לתחום הספרות, שהוא תחום העניין העיקרי שלי. שמחתי לראות שהסכום הכולל שהופנה ב2014 לטובת פרויקטים ספרותיים עומד על כשניים וחצי מליון ש"ח. זהו סכום נכבד, בהתחשב במצבו העגום של השוק.

ועכשיו לשאלות המעניינות –

GRANTA, מכירים? בטח מכירים. כתב עת ספרותי בינלאומי רב-מוניטין, ממש לאחרונה ראה אור הגיליון הראשון בעברית. חנות הספרים "סיפור פשוט", שהייתה בין היוזמות והמובילות של גרנטה במהדורה העברית, מסבירה מהו גרנטה במילים האלו:

"כתב העת הספרותי Granta הוקם בשנת 1889 על ידי קבוצת תלמידי מחקר מאוניברסיטת קיימברידג' ונחשב מאז ועד היום לאחד מכתבי העת הספרותיים החשובים בעולם. לאורך השנים פרסמו מיצירותיהם בגרנטה יוצרים כמו א.א. מילן ,טד היוז, סילביה פלאת, ריימונד קארבר, נאדין גורדימר, דוריס לסינג, איאן מקיואן, סלמאן רושדי ועוד סופרות וסופרים רבים וידועי שם.

בשנים האחרונות קמו מהדורות מקומיות של המגזין במדינות רבות ברחבי העולם. בין המהדורות הללו ניתן למצוא מהדורה ספרדית, טורקית, סינית, פורטוגזית, איטלקית, בולגרית, שוודית, נורווגית ועוד.

בגיליון הבכורה של המהדורה העברית של גְרָנְטַה ניתן למצוא סיפורים ושירה מאת רוברטו בולניו, נאדין גורדימר, ריקרדו ליסיאש, ניקול קראוס, אתגר קרת, ארנה קזין, אלי אליהו, מחמוד ערישי, סלמאן נאטור, שמעון אדף, עדי שורק, דרור בורשטיין, טל ניצן, עלמה כץ ועוד."

כתב עת? מגזין? בדו"ח התמיכות של מפעל הפיס גרנטה משנה צביון, והמפעל הספרותי מוגדר כ"אנתלוגיה לספרות מקומית ובינלאומית חדשה מבית GRANTA – מהדורה עברית. עד 25 סיפורים קצרים בנושא 'שיטוט' של קולות חדשים בספרות הישראלית ופרסום יצירות חדשות של סופרים מהעולם." בהתאם לתיאור זה, בקשת התמיכה סווגה כ'מפעל ספרותי'.

סכום התמיכה: 65,000 ש"ח.

אנתולוגיה, עפ"י ויקיפדיה:

"אסופה ומבחר, צורת כינוס של כתבים ספרותיים. מקור המילה הוא יוונית עתיקה, ופירושה "זר", "כליל". האנתולוגיה היא חיבור של יצירות שונות למכלול אחד (…) האנתולוגיה הספרותית יכולה להתחבר על פי עקרונות רבים ושונים ומתוך מגמות רבות. ישנן אנתולוגיות ספרותיות הנבחרות לפי סוגה ספרותית מסוימת, כגון אנתולוגיה לסיפור הקצר, או אנתולוגיה לשירה וכיוצא בזה. ישנן כאלה הנבחרות על פי לשון כתיבה מסוימת, על פי נושאי כתיבה מסוימים וכיוצא באלה. האנתולוגיה הספרותית מאופיינת על ידי המטרה והאופי של מחבריה. ישנן כאלה המתחברות על ידי חבורות של עורכים, על ידי מוסדות ספרותיים שונים, וישנן אנתולוגיות אישיות לחלוטין, המבטאות אך ורק את טעמו של המלקט והמאסף."

אם כך, האם כל כתב עת הוא בעצם אנתולוגיה? מה ההבדל? ובכן,  40,000 ש"ח.  בדיקה מהירה בקטגורית התמיכה הטבעית אליה משתייכת גרנטה, של  כתבי עת ספרותיים מודפסים, מעלה שסכום התמיכות הממוצע בקטגוריה זו נמוך בהרבה (התמיכה הגבוהה ביותר, ע"ס 29,000 ש"ח, הוענקה לכתב העת "שבו" של הוצ' אבן חושן. הסכום הממוצע לתמיכה שנתית בכתב עת עומד על 20,000 ש"ח בקירוב).

כלומר המעבר מכתב עת לאנתולוגיה הסתכם ברווח של 40,000ש"ח. לא רע.

*

אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן, מכירים? זהו, שלא כל כך. מדי שבועיים מועלים לאתר חמישה שירים. לכל שיר מוצמד מונה צפיות, ומס' הצפיות הכולל לכל חמישיה כזו מרגע הפרסום ועד עצם היום הזה לא עובר את ה1000, כלומר בהערכה נדיבה ישנן 24,000 צפיות בשנה (זה מספר נמוך מאד, למי שלא כל כך מתמצא בנתוני כניסות לאתרים). סכום התמיכה שהועבר ממפעל הפיס – 41,000 ש"ח.

*

ומי הם הנהנים  מכספי התמיכות? החשודים הרגילים, מן הסתם. חלק מהשמות חוזרים יותר מפעם אחת וגם יותר מפעמיים, שיהיה להם לבריאות, שוק הספרים באמת לא משהו. אבל אם הנתמכים כספית הם אלו הרשומים תחת הכותרת "שם הפונה" בכל שורת תמיכה, איך זה שמצאתי שם את שמה של אחת שהיא זכרונה לברכה כבר לא מעט זמן?  (והיא לא היחידה. זה קצת מצחיק להגיש בקשה לתמיכות בשמם של מתים. הזרוע הארוכה של מפעל הפיס)

*

ומהו סכום המענק הממוצע הניתן לסופר/משורר יהודי, מול סכום המענק הממוצע הניתן לסופר/משורר ערבי?

*

ברור שניסיתי לאתר את שמותיהם של חברי ועדת המשנה לספרות ושירה מטעם מועצת התרבות של מפעל הפיס, אבל משום מה מפעל הפיס שומר לעצמו את שמותיהם של השוגר דדי'ז מטעמו. הנה אתגר לקוראי הבלוג – מי הם חברי הועדה? חפשו אותם, צבעו ושילחו אלינו.

*

בקיצור, לפחות על פי המסתמן מהדו"ח של מפעל הפיס, עזבו את הניסיון הסיזיפי לכתוב את הרומן הישראלי הגדול. יותר עדיף להקים כתב עת, אפילו שולי, אפילו מקוון. רק תדאגו להגיש את הטפסים המתאימים למפעל הפיס. אגב, כמה מבין כתבי העת הנתמכים משלמים שכר סופרים כלשהו לכותבים שלהם? והנה לכם סנסציה של ממש.

מודעות פרסומת

10 תגובות בנושא “ספרות יפה ולפעמים אפילו משתלמת”

  1. הזכיר לי את הפרוטוקולים של ועדת סל הבריאות 2012, שלדעתי צריך היה להלחין ולעבד לאופרה, נכנסתי לשם כדי לברר כיצד תרופה מסויימת אושרה בסל ונמצתי עוקבת בעניין והתרגשות אחרי המלל המתוזמר.

    אהבתי

  2. הרקולה פוארו היה גאה בתחקיר שנון מצחיק מריר הזה. בסוף בכלל יתברר שאת כספי המענקים הם בכלל נוטלים מקופות קק״ל הכחולות לבנות שהם משתילים מחדש בגני ילדים. ככה זה שמתחילים לחפור. מגלים מנהרות תקיפה של החומסים האמיתיים.

    Liked by 1 person

    1. לצערי את הכספים הם נוטלים מארנקם של מובטלים בבתי קפה, נראה לי. אולי אתה יודע מהו הרכב הוועדה השושואיסטית שהיא ועדת המשנה לענייני ספרות ושירה במועצת התרבות והאמנות של מפעל הפיס?

      אהבתי

  3. אני, אגב, הגשתי ממש בדקה ה-90 (בכלל לא הייתי מודע שיש דבר כזה, ברגע האחרון מישהו אמר לי). האמת שממש לא בניתי על זה, אבל עכשיו כשאני רואה מי כן קיבל סיוע בקטגוריה שלי, אני חושב שאולי בכל זאת יכולתי לקבל עבור "קורא בספרים" (יש סיכוי שלא התנסחתי נכון במכתב הפניה ולא דיברתי על קידום התרבות בישראל וכל זה). מילא.

    אהבתי

    1. ירין, יש אפשרות להירשם באתר של מפעל הפיס לקבלת עדכונים במייל אודות מפעלי התרבות השונים שלהם. אני מניחה שהם מעדכנים במייל אודות פתיחת האפשרות להגיש בקשה לתמיכות וככה בשנה הקרובה לא תפספס את המועד. מעניין מהם הקריטריונים לקבלת תמיכה עבור תוכן מקוון, זו כנראה הקטגוריה הנזילה והמעורפלת ביותר.

      אהבתי

  4. תודה, זה מעניין. בקטגוריה של קולנוע מצאתי כל מיני דברים מעניינים, למשל, הידעתם שמפעל הפיס תמך בסרט 'סיפור על אהבה וחושך' שהוצג בתקשורת כסרטה של נטלי פורטמן, שאכן מופיעה ברשימה הזו, אבל שמישהו יסביר לי למה היא צריכה תמיכה על סך 143,000 ממשרד הפיס?

    גלעד כהנא, הפקת הסרט על אהבה וחושך סיפור על אהבה וחושך מבוסס על ספרו של עמוס עוז . הסרט עוקב אחר שנותיה הקריטיות של המשפחה בירושלים בשנות הארבעים והחמישים, עוסק בשפה העברית ובזיכרון היהודי משפחתי. סיפור הידרדרותה של פניה, התבגרותו של עמוס ולידתו כסופר. נטלי פורטמן, Slawomir Idzaik, גלעד כהנא 143,000

    אהבתי

    1. הי מרב,
      א. אולי מישהו חשב שהסרט הזה יעזור להפיץ את התרבות הישראלית בעולם ואולי גם יסייע לשפר במשהו את הדימוי הבעייתי של ישראל
      ב. סביר להניח שאנשי מפעל הפיס לא יתנגדו במיוחד להציג את הלוגו שלהם בפתיח של הסרט לצד כל הגורמים התומכים שמעורבים בהפקה, אולי אפילו כל הדרך אל האוסקר?

      אהבתי

אז בדיוק בקשר לזה רציתי להגיד ש...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s