הגיון של סיוט, על "הטַבָּח" מאת הארי קרסינג

שלוש וחצי שעות אחרי שהתחלתי לקרוא את "הטַבָּח" מאת הארי קרסינג (הוצ' תשע נשמות+הכורסא, תרגם: תומר בן אהרון, 263 ע') סיימתי את הספר כשאני תוהה מה קראתי ולמה מרוח לי חיוך דבילי על הפנים. אני אוהבת לקרוא ספרים אקסצנטריים, כאלה שהם בלתי ניתנים לסיווג, ו"הטבח" הוא ללא ספק ספר כזה.

985293

יום אחד מגיע אדם יוצא דופן אל עיירה כפרית מנומנמת. הוא גבוה, דק, לבוש שחורים, פניו פני עיט. יש בו משהו טורפני, וכפי שיסתבר בהמשך – חסר מעצורים. קונרד הוא טבח מוכשר באופן בלתי רגיל, וכישרונותיו אינם שמורים אך ורק לגבולות מטבחו. הוא מדויק ותובעני, בעוד התושבים המקומיים שמתגודדים סביבו מצטיירים כאיטיים, חפיפניקים ודי פלגמטים. ככל שאני מתקדמת בקריאתי מתגברת התחושה שבקונרד יש גם משהו שטני, אם כי זה לא נאמר במפורש אלא רק מהדהד ברקע, למשל מתוך כך שגילו של קונרד אינו מצוין בשומקום (החשד הזה עתיק, והוא תמיד עולה כשאנו נחשפים לכשרון יוצא דופן, האין זאת?) האופן המוזר בו קונרד מצליח להשליט את רצונו על הבריות בסביבתו, דומה שהוטל עליהם כישוף. ואולי זו רק מניפולציה מתוחכמת? ומה בדיוק מכיל האוכל שקונרד מבשל? סועדים אחדים משמינים בעטיו, אחרים מפחיתים ממשקלם, האוכל הופך למרכיב מרכזי בהווייתם, חייהם משתנים. שתי הפעילויות האנושיות הבסיסיות, אכילה ושינה, מושפעות מנוכחותו של קונרד הטבח. אבל מה המניע לכל זה? יש בספר משהו מהפנט, הכישוף, אם זה כישוף – או שמא רק כריזמה כבירה –  חורג מתוך גבולות הדף ומחלחל החוצה, אל הקורא, שגם הוא נשבה בקסמו האפל של הגיבור. ישבתי עוד דקות ארוכות על כורסת הקריאה החביבה עליי, כשהספר הסגור מונח בחיקי, בניסיון לפענח עוד את חוויית הקריאה: העלילה לגמרי מופרכת, הצורה משתלטת לגמרי על התוכן, אין אפילו דמות אחת שמעוררת אמפתיה. יופי של ספר.

מה זה היה? הגיון של סיוט, כנראה.

אאוריקה. ברגע שהמחשבה הזו עלתה בראשי – הכל הסתדר. הרגשתי שאלה היו מילות הקסם הנחוצות כדי להשתחרר מהכישוף המוזר שהספר הטיל עליי –כל מה שהייתי צריכה לעשות כדי לפוגג את הסיוט הוא להתעורר. כידוע נמצא קשר מובהק בין אכילה רבה בסמוך לשינה, בעיקר של מזון עתיר בחלבונים, לבין הופעת סיוטי לילה.  השינויים הגרוטסקיים במימדי הגוף, הסימטריה החונקת בין הדמויות השונות, שמהדהדות ללא הרף אלה את אלה, הסימטריה המוזרה שמתקיימת גם בין חפצים – הטירה שעל ההר מהדהדת את עוגת החתונה. מטמורפוזות תזזיתיות אופפות את הספר כולו, כמו בספרי ילדים. כמו בטובים שבסיוטים. מעבר לכך, שמה של אחת מגיבורות הספר הוא דפני, דמות מתוך 'מטמורפוזות' של אובידיוס.

מפת דרכים נוספת לקריאת הספר הזה, היא דרך שני ספריו המפורסמים של לואיס קרול, שהם ספרים מכוננים בכל הקשור לטמפרמנט של חלימה. קראתי מהר את "הטבח", כך שאני די בטוחה שפספסתי חלק מהרמזים, אבל גם כך מה שקפץ לי לעין הינו די והותר – מלבד שינויי הגדלים מצאתי שחמט (הטבח מחוץ למטבח לבוש תמיד בבגדים שחורים, בתוך המטבח הוא לובש מדי שף לבנים), כובען מטורף (שוב הטבח. מצנפת השפים שעל ראשו מגביהה אותו בעוד כמה עשרות ס"מ, מעבר ל-200 המקוריים), מרמיטה שנרדמת כל הזמן (רב המשרתים, דפני), ה-ערפו את ראשו! זוכה כאן לטוויסט מעניין שלא אחשוף כדי לא לקלקל למי שעוד רוצה לקרוא, והמפטי דמפטי הוא רודולף, משרת שמן שמועד ללא הרף בשל שכרותו.

בפן הויזואלי מעצבים סיוט דרך שימוש בהרבה מאד חדרים: פאבים, פונדקים, חדרי אוכל פרטיים, חדרי משרתים וחדרי אדונים, מטבחים. כל כך הרבה חדרים עד כדי דיסאוריינטציה. בדיעבד, השביל הזה מסומן כבר מהעמוד הראשון בספר – הספר נפתח בקונרד הרוכב על אופניו מהעיר הגדולה (שמה אינו מצוין. היא מכונה בפשטות מסתורית 'העיר') אל העיירה קוב, ובדרכו חולף על פניה של טירה גותית הניצבת על משטח סלעי בלתי נגיש, גבוה מעל לעיירה. אל הטירה מוליך רק גרם מדרגות יחיד החצוב בסלע, כמעט נסתר מעין, אבל אי אפשר באמת להגיע אל הטירה (כמובן), כי היא מוקפת בתעלת מים והגשרון היחיד מורם. קפקא הקדיש רומן ל'אי אפשר להגיע אליה'. הארי קרסינג (שם עט) פשוט חיפש את הג'ינג'י עם המפתחות. כמו קפקא ב'הגלגול', שמתעורר משינה ומגלה שנהפך לשרץ ענקי, ללא שום הסבר, גם קרסינג לא מסביר מדוע קונרד עושה דרכו דווקא אל המקום הזה. הגיון של סיוט, כבר אמרתי. הוא כאן וזה מספיק כדי להתחיל להניע את הסיפור.

על מה בעצם הספר? אולי זה ספר על הפרזה. מתחילים במינון נמוך, ובהדרגה המינונים עולים עד שאי אפשר לשאת את זה יותר, בעיקר לקראת הסוף. אולי מעניין לאתר את הרגע המדויק בו באים מים עד גועל נפש, מן הסתם הרגע המדויק של הקבס שונה אצל כל קורא וקורא. אצלי הוא הגיע מאוחר יחסית כי בדרך כלל הפרזה (ספרותית בלבד?) מקסימה אותי.

קונרד הוא טבח עם גינונים מובהקים של אדון. בזמן האחרון מעסיקות אותי הרבה מחשבות על היותר מדי שהוא בו-זמנית גם פחות מדי, קונרד הוא כזה. לנוכח דמותו האקסצנטרית של קונרד נזכרתי בדמות ספרותית אקסצנטרית אחרת, פרופ' דון טילמן מ"פרויקט רוזי" הפופולרי של גרהם סימסיון. גם פרופ' טילמן הוא יותר מדי פחות מדי – חוקר גנטיקה בעל יכולות שכליות פנומנליות אבל לוקה בתסמונת אספרגר, דהיינו מתקשה בפענוח ביטויים רגשיים בסיסיים אצל הזולת. כנראה שהפרש פוטנציאלים מהסוג הזה מבטיח דינמיקה ספרותית מעניינת, למרות שאי אפשר להתעלם מהפן הפופוליסטי שיש לבחירות האלה.

אפרופו עמימות מעמדית, הייתי בטוחה שאת הספר כתב סופר אנגלי, מאד הופתעתי לגלות שהמחבר הוא אמריקאי עסלי. ההומור האנגלי המקאברי, הטירה על ההר, הקומדיה המעמדית, שלא לדבר על ההסתלבטות בנוסח היריבות המסורתית בין מונטגיו לבין קפולט – כל אלה שייכים ליבשת הישנה. עמימות אתנית, אם כך.

נקודה מעניינת נוספת הקשורה לספר היא ההיעדר המוחלט של שיח הפי.סי. "הטבח" פורסם ב-1968. קשה להאמין שמישהו היה מהין לכתוב כך היום, כלומר מאפיין דמות דרך עודף המשקל שלה בלי להעניק לה עומק נוסף מלבד ממד העובי. בכלל, כל הטיפול בדמויות הנשיות הצעירות בסיפור הוא קצת בעייתי, הן די סתומות ונוכחות כגוש בשר בלבד. אמנם הסופר לא מחמיא גם לדמויות האחרות, אבל מנכיח אותן לא רק כפלקטים. היום לא פשוט לקרוא את זה, מצד שני, יכול להיות נחמד לרכב על דינוזאור מדי פעם, כשנמאס מהסגוויי. מרענן, ולו רק כדי לראות שבכל זאת עברנו דרך, למרות שהיום יותר מתמיד נדמה שאנחנו נסוגים לאחור.

אז מיהו קונרד? מכשף? שטן? אדם חסר מעצורים האחוז בולמוס רכושני? אמן המפסל אנשים באמצעות המזון שהוא מערה לתוכם? אדם בעל כריזמה משונה המחבר אנשים אל תשוקותיהם הנסתרות? האם זה ספר על שחרור או על שעבוד? ואולי גם וגם? אז גם וגם. בעיקר ספר מוזר. חובבי ספרים מוזרים יהנו ממנו מאד. לא, לא ספר דגול, אבל בהחלט כייפי לקריאה ואני מבינה למה הפך לספר פולחן. לקרוא, ליהנות, לשכוח.

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “הגיון של סיוט, על "הטַבָּח" מאת הארי קרסינג”

אז בדיוק בקשר לזה רציתי להגיד ש...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s