זהות

לפעמים נדרשת ספינה שלמה על עשרות מלחיה ושלושים משוטיה, כדי להציג עיקרון זהה לזה שמציג זוג גרביים אחד וביעילות לא פחותה: קורות העץ הישנות בספינתו של תזאוס מלך אתונה הוחלפו כל אחת בתורה לאורך שנות שירות ארוכות. הבריות נחלקו באשר לשאלה האם לאחר שכולן הוחלפו זו עדיין ספינתו של תזאוס ("יש אומרים שהיא היא, ויש אומרים שאין היא היא.")
ומצד שני, משרתת פשוטה אחת הטליאה זוג גרביים. הגרביים השתייכו לסר ג'ון קטלר, ואת שמה של אותה משרתת איש כמובן לא טרח לזכור. הגרביים היו גרבי צמר, ולפי טבעם של גרביים וספינות, התבלו במשך הזמן. המשרתת החרוצה שבה והטליאה את גרבי הצמר באמצעות חוטי משי. מדוע נטלה לידיה דווקא חוטי משי ולא חוט צמר, אינני יודעת. אולי מגעו של המשי נעם לה יותר, אולי הצמר אזל והיא, עמוסה כל-כך בעבודה, לא מצאה פנאי לגשת לשוק ולרכוש חבילת צמר חדשה. בכל אופן, הגרביים הללו היו אהובות מאד על סיר קטלר, והוטלאו לעתים קרובות כל כך, עד שהפכו כל כולן ולגמרי לגרבי משי. "אילו הייתה לגרביים תודעה," חתם את סיפורו הפילוסוף ויליאם ג'יימס, "הם היו משוכנעים שהם עדיין גרבי צמר." אני חולקת עליו, כמובן. אילו הייתה לגרביים תודעה, הם היו מוותרים מכל וכל על כל פיסת צמריות, ולו רק יאחז בהם שוב אותו זוג ידיים, שבעדינות אין קץ דקר ודקר.

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא ״זהות"

  1. פנטסטי, גם הדרך שבה סיפרת. ומזכיר מאוד את הפתגם הסיני: ״אין נכנסים פעמיים לאותו נהר״ – בפעם הבאה המים לא אותם מים, הצמחיה לא אותה צמחיה, האדמה וכו׳. הכל זורם ומתחלף ומשתנה תדיר, ובעצם גם כל התאים בגופנו, כך שתינוק בן שלוש ואדם בן 40 אינם עשויים אותו חומר, כל התאים התחלפו כבר הרבה פעמים. אבל ה״אני״ נשאר ״אני״, כלומר הצורה, המהות והייעוד? 🙂

    Liked by 1 person

אז בדיוק בקשר לזה רציתי להגיד ש...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s